אריאל בנדור, בנה של שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, בחר גם הוא כמו אמו בקריירה משפטית.
לא מזמן אף הגיש לאוניברסיטה חיבור לשם קבלת התואר דוקטור למשפטים. בחיבור מפתח בנדור תזה חדשנית בדבר תורת ההשתק.
לאחרונה הכריעה השופטת דורנר במשפט ביטוח שהתנהל בין סוכן לחברת ביטוח, תוך שימוש בתזה החדשנית של בנה.
במשפט טען סוכן הביטוח פנחס הספל כי מגיעות לו זכויות מעבר לאלה שהסכימה חברת המגן להעניק לו במהלך עבודתו עמה.
אכן, קבעה השופטת דורנר, חברת הביטוח לא הסכימה לזכויות שלהן טוען הסוכן וזה האחרון אף ידע זאת.
הדין הוא לפיכך עם חברת הביטוח.
אלא, שחברת הביטוח הלכה מידי פעם לקראת הסוכן ומשהתגלעו חילוקי דעות ביניהם לא החמירה עמו ושילמה לו כספים לפנים משורת הדין.
על התנהגות זו, פסקה השופטת, חלה תורת ההשתק. לפי תורה זו מנועה חברת הבטוח מלהסתמך על מצב הדברים כמות שהוא גם אם זה המצב באמת ובתמים. הסוכן לעומת זאת זכאי לזכויות מעבר למגיע לו ובניגוד למה שסוכם בין הצדדים.
אפשר להתווכח עם הגיונה והגינותה של תורת ההשתק, אלא שההזדמנות לעשות כן לא ניתנה כלל לבעלי הדין עצמם.
עיון בכתבי הטענות מעלה כי אפילו הסוכן כלל וכלל לא העלה את הטענה בדבר תחולת תורת ההשתק על ענייניו. ואכן מי היה מעלה על דעתו לטעון שגוף ההולך לקראת בעל מחלוקת עמו ומשלם לו תשלומים לפנים משורת הדין תוך ידיעת הצד השני שהתשלומים נעשים לשם מניעת התדיינויות ותו לא לוקח על עצמו סיכונים של השתק.
יישובי מחלוקת כאלה הם דבר של יום ביומו. אלמלא הם, היו מוצפים בתי המשפט שלנו בתביעות עשרות מונים מהעומס הקיים ממילא.
מהיכן אם כן שאבה השופטת דורנר את המקור לפסק דינה?
פסק הדין אינו מסתיר מקור זה, השופטת דורנר חושפת אותו ביושר: "מן הראוי להכיר בהשתק, גם אם מבחינה אוביקטיבית ההסתכמות לא היתה סבירה. ראו א' בנדור תורת ההשתק במשפט המינהלי (חיבור לשם קבלת התואר דוקטור למשפטים תשנ"ד) 36 ".
הקריאה בין השורות של פסק הדין מאלפת יותר מקריאת ספרו של קפקא "המשפט".
הגיבור ק' מנסה אף הוא להתחקות אחר הגורמים להשפעה על השופטים.
האם אלה כתבי הטענות של הנאשם?
כלל וכלל לא. את אלה - מסתבר לק' - בית המשפט אינו קורא כלל "פשוט מתייקים אותם" לפעמים אלה "משתרבבים שלא במקומם או הולכים לאיבוד בכלל".
האם אלה עורכי הדין המופיעים בפניהם?
בוודאי שלא. עורכי הדין - כך מתגלה לק' - אינם נחשבים כלל. "עצם החדר הצר והנמוך שהוקצה להם מוכיח על יחס הבוז הנודע להם לבני אדם אלה מאת בית המשפט".
מה אם כן משפיע על השפיטה -
גם קפקא לא השכיל לחשוב על השפעה כה מכרעת של בן על אמו השופטת. רק חבל שהצדדים עצמם למשפט, במיוחד בשיטתנו האדברסרית, לא קיבלו את אותה הזדמנות להתייחס גם הם לתורת ההשתק החדשנית של הבן.
מסמך 184
כתבות - 141
לא מזמן אף הגיש לאוניברסיטה חיבור לשם קבלת התואר דוקטור למשפטים. בחיבור מפתח בנדור תזה חדשנית בדבר תורת ההשתק.
לאחרונה הכריעה השופטת דורנר במשפט ביטוח שהתנהל בין סוכן לחברת ביטוח, תוך שימוש בתזה החדשנית של בנה.
במשפט טען סוכן הביטוח פנחס הספל כי מגיעות לו זכויות מעבר לאלה שהסכימה חברת המגן להעניק לו במהלך עבודתו עמה.
אכן, קבעה השופטת דורנר, חברת הביטוח לא הסכימה לזכויות שלהן טוען הסוכן וזה האחרון אף ידע זאת.
הדין הוא לפיכך עם חברת הביטוח.
אלא, שחברת הביטוח הלכה מידי פעם לקראת הסוכן ומשהתגלעו חילוקי דעות ביניהם לא החמירה עמו ושילמה לו כספים לפנים משורת הדין.
על התנהגות זו, פסקה השופטת, חלה תורת ההשתק. לפי תורה זו מנועה חברת הבטוח מלהסתמך על מצב הדברים כמות שהוא גם אם זה המצב באמת ובתמים. הסוכן לעומת זאת זכאי לזכויות מעבר למגיע לו ובניגוד למה שסוכם בין הצדדים.
אפשר להתווכח עם הגיונה והגינותה של תורת ההשתק, אלא שההזדמנות לעשות כן לא ניתנה כלל לבעלי הדין עצמם.
עיון בכתבי הטענות מעלה כי אפילו הסוכן כלל וכלל לא העלה את הטענה בדבר תחולת תורת ההשתק על ענייניו. ואכן מי היה מעלה על דעתו לטעון שגוף ההולך לקראת בעל מחלוקת עמו ומשלם לו תשלומים לפנים משורת הדין תוך ידיעת הצד השני שהתשלומים נעשים לשם מניעת התדיינויות ותו לא לוקח על עצמו סיכונים של השתק.
יישובי מחלוקת כאלה הם דבר של יום ביומו. אלמלא הם, היו מוצפים בתי המשפט שלנו בתביעות עשרות מונים מהעומס הקיים ממילא.
מהיכן אם כן שאבה השופטת דורנר את המקור לפסק דינה?
פסק הדין אינו מסתיר מקור זה, השופטת דורנר חושפת אותו ביושר: "מן הראוי להכיר בהשתק, גם אם מבחינה אוביקטיבית ההסתכמות לא היתה סבירה. ראו א' בנדור תורת ההשתק במשפט המינהלי (חיבור לשם קבלת התואר דוקטור למשפטים תשנ"ד) 36 ".
הקריאה בין השורות של פסק הדין מאלפת יותר מקריאת ספרו של קפקא "המשפט".
הגיבור ק' מנסה אף הוא להתחקות אחר הגורמים להשפעה על השופטים.
האם אלה כתבי הטענות של הנאשם?
כלל וכלל לא. את אלה - מסתבר לק' - בית המשפט אינו קורא כלל "פשוט מתייקים אותם" לפעמים אלה "משתרבבים שלא במקומם או הולכים לאיבוד בכלל".
האם אלה עורכי הדין המופיעים בפניהם?
בוודאי שלא. עורכי הדין - כך מתגלה לק' - אינם נחשבים כלל. "עצם החדר הצר והנמוך שהוקצה להם מוכיח על יחס הבוז הנודע להם לבני אדם אלה מאת בית המשפט".
מה אם כן משפיע על השפיטה -
גם קפקא לא השכיל לחשוב על השפעה כה מכרעת של בן על אמו השופטת. רק חבל שהצדדים עצמם למשפט, במיוחד בשיטתנו האדברסרית, לא קיבלו את אותה הזדמנות להתייחס גם הם לתורת ההשתק החדשנית של הבן.
מסמך 184
כתבות - 141
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531